שמי שושן רותם, סיפור החיים שלי פרוש לפניכם בספר שכתבתי.

היום בגיל 62 אני אחרי תערוכה, מלמדת נגינה, מנצחת על תזמורת ילדים שהקמתי, עורכת ערבי שירה, מדריכה טיולים מזמרים, כותבת ומרצה ברחבי הארץ וגם שומרת על חולים בלילה בבתי חולים – וחיה חיים מלאים ומאושרים.

הספרים שלי

As If Nothing Happened

“As Though Nothing Happened” (Self-help, inspiring journey to recovery and a personal struggle rising from rock bottom to a happy, meaningful life) tells the story of an incest survivor abused by both parents. Having suffered sexual traumas during the Holocaust, they pass their victimization onto their daughter. 

When the little girl, now a grown woman, seeks professional help in the local Mental Health Clinic, not even one of her therapists believes her story and she is diagnosed with Borderline Personality Disorder and labelled as “mentally disturbed”. From that moment on she is forced to leave her career as a registered nurse, that she had worked so hard to achieve, and finds herself bounced around from one mental patient facility to another, with so-called supportive therapy rather than rehabilitative treatment. No therapy team gives her hope of getting better. They insist on keeping her heavily medicated. Nobody talks with her about marriage and family and, because she was forced to stop working, she has to live on Social Security and does not accumulate a pension. Needless to say, her condition deteriorates. 

That woman is . . . me. 

כאילו כלום לא קרה

"כלום לא קרה" מספר על שורדת גילוי עריות משני הוריה, שעברו התעללויות מיניות בשואה והמשיכו לעשות זאת בארץ לבתם. כשהילדה, שגדלה בינתיים לאישה, מגיעה לבקש עזרה במרפאת בריאות הנפש, איש מהמטפלים לא מאמין לסיפוריה ומגדירים אותה כ"מקרה אישיות גבולית" – "נפגעת נפש". מאותו הרגע עבודתה כאחות מוסמכת מופסקת והיא מוצאת את עצמה מתגלגלת במסגרות לחולי נפש עם טיפול רפואי בהתאם, כלומר טיפול משמר במקום טיפול משקם. הצוות לא נותן לה שום תקווה להבריא. לא מדברים אתה על הקמת משפחה, היא נאלצת להפסיק את עבודתה ואי לכך גם אין לה פנסיה. מלעיטים אותה בתרופות ללא צורך ומצבה מתדרדר. והאישה הזאת היא... אני. בגיל 52 מגיעה באקראי למטפלת מומחית לטיפול ב"נפגעות פוסט טראומה על רגע תקיפה מינית" ותוך שנה מצבי משתפר פלאים.