"קולי שהחליף את כלי הנגינה, המריץ ודירבן את הזקנים לשיר ונטע בהם יתר ביטחון בעת ששרו. גם אם נשמעו בקול ענות חלושה או שקולם היה צרוד. השירה שלי הפכה לחלק בלתי נפרד מהמפגשים שלנו".
הספר "לא מפסיקה לשיר" מביא את מסעה האישי של מלכה עמיר־מנדלבאום אל "זמרת החיים" של בני אדם זקנים. כזמרת, יד המקרה הובילה אותה לשיר לבני השיבה האלה. במהלך המפגשים זכתה גם לשמוע ולתעד את דור הנפילים, שהביאו שירים ישנים מבית אבא מתחילת המאה הקודמת. היא עושה זאת בדבקות ובאהבה רבה כבר למעלה מ-30 שנה. לאורך כל השנים תיעדה בכתב את הנעשה במפגשי השירה. כמו כן צילמה והסריטה את הזקנים שרים.
זהו ספרה השלישי של מלכה עמיר־מנדלבאום.
