"מאז ומתמיד היא היתה מגניבה כזאת. זה ממש לא משנה הגיל, משנה ההליכה לאור ירח. אולי הבנתי עכשיו את הזמן שידענו אז. האקשן הזה, של ללכת עד הסוף, הביצים האלה. אני בסך הכול אוסף חוויות, הולך לישון בשעה סבירה, ומתעורר בשעה לא סבירה. הכול כדי ללכוד את החלומות שלי, כדי לשכתב אותך לסיפור."
זהו ספר מטלטל הכתוב בסגנון ייחודי, שחוטף את הקורא אל שלושה מצבים, הם שלושת הזמנים המניעים את כולנו. בת ובן, חברי ילדות, נמשכים אל ילדותם ואל חוף הים שבו בילו. אותו טרמפ ישן מהחוף ממשיך, גם לאחר 34 שנים, ועד למקלדת המחשבות.
זהו מסע אל הבלתי ממומש בחיים, אל אותן האהבות הישנות. סיפור דמיוני וסיפור נוכח המבטא זיכרונות נעורים השזורים בקצב בלתי פוסק של דימויים בראש. אלה מתפתחים ויוצרים עולם חדש, מרחב אין-סופי של תנועה מתמדת, כשהלב מבין ויודע אהבה בלתי ממומשת, דמיונית, ואהבה נוכחת אחת.
האם המימוש קורא לנו?
האם הם יחליטו להתאחד?
האם הלב יכול לאהוב יותר מאהוב אחד?
האם קיימים צלילים שאי אפשר למחוק?
ואיזו תמורה מעניקה הבחירה לצאת למסע בזמן?
ספר ראשון לאבי צבי הדרומי.
